השעון מצלצל בחמש בבוקר. כנגד כל הסיכויים אנחנו קמים מהמיטה. מה זה קמים? קופצים. בעוד חצי שעה יגיע אוטו לאסוף אותנו מההוסטל.. בעוד שעה בערך נהיה למעלה, באויר, בתוך כדור פורח.
לא רק אנחנו צלחנו את השעה המוקדמת. ביחד איתנו המריאו אל על עוד כ60-70 כדורים- פורחים, שטים לאט, עם כיוון הרוח, מעל ל"ארובות הפיות" בקפדוקייה. במבט מלמעלה נראה האיזור כים של ארמונות בחול..
קפדוקייה- אחד האיזורים המפורסמים בטורקייה- ידועה ב"ארובות הפיות" -ארובות של אפר וולקני, שיוצרות תמונת נוף מרהיבה. בתוך הארובות האלה, "המערות" התיישבו אנשים לפני כאלפיים שנה, ובנו בהם כנסיות. ציורי הקיר השתמרו היטב בזכות העדר האור. נשארו שם ציורים מדהימים- כאן ניתן לראות רק חלק קטן מהם- חלק גדול מהכנסיות אסור לצלם.
את גרמה, הכפר שבו התאכסנו, לא כל כך אהבנו, וזה לא רק בגלל שהוא מאוד תיירותי. היינו במהלך הטיול שלנו בטורקייה בהרבה כפרים תיירותיים, אך בניגוד אליהם, גרמה חסר את אווירת הסבבה והמגניבות שאיפיינה את האחרים. אין פה "אווירת- סיני" וגם לא "שכונה" כמו אצל איברהים מאאירדיר. אנרגיות אחרות לגמרי. בעלי הפנסיונים, מבקשים קודם כל את הכסף, לפני שבכלל שאלו אותנו מה שמנו, דבר יוצא דופן וצורם מאוד במדינה המקסימה הזאת..
בטיול רגוע ב"עמק האדום" וב"עמק הוורדים", שניים מהעמקים הרבים שנמצאים מסביב לכפר גרמה, ניתן להסתובב באין ספור כנסיות עתיקות ובבתים קדמוניים חצובים בסלע.
בין הצילווילזציה העתיקה הזאת, שנראית כמו ציור סוריאלסטי הזוי לחלוטין, מנצלים הכפריים המקומיים את אדמות העמק לגידולים חקלאים, כמו ענבים ליין, זיתים ושקדים.
מבט מ"העמק האדום" על העיירה אוצ'הוסר, הסמוכה לגרמה
קצת מזכיר את הנוף משדה בוקר, לא?
וגם זה..
מכאן ממשיכים למזרח טורקייה, באוטובוס לילה אל העיר אזורום וממנה לכפרים באיזור הקצ'קאר. כנראה שהפוסט הבא יהיה האחרון מטורקייה…