צ'נגדו, בירת סצ'וואן, קיבלה אותנו עם מטרו חדש ומשוכלל, מהיר מאין כמוהו, יעיל, ברור ומעורר קנאה.
לטייל יותר מדי לא היה לנו כח. מזג האוויר ההפכפך, יום אחד חום איימים, יום אחד גשם זלעפות, הסיורים המודרכים הנהוגים דרך ההוסטלים והאופי התיירותי של האתרים הגדולים של סין- כל אלה גרמו לנו לרצות לנוח בהוסטל במשך כמה ימים.
כשהגענו להוסטל נתקלתי בשלט קטן וחמוד שמזמין לקורס בישול סצ'ואני במטבח הקטן של ההוסטל. לפני שהורדנו את התיקים, לפני שבכלל התמקמנו, מיהרתי להרשם אל "הקורס", כדי שלא יתפסו כל המקומות.
הייתי, מסתבר, התלמידה היחידה. ה"קורס" בן השעה היה בעצם שיעור פרטי שבו למדתי להכין טופו בסגנון סצ'ואני ונתחי חזיר עם בצל ירוק. כל כך נהנתי שביקשתי להשתתף ב"קורס" גם מחר וללמוד מנות חדשות.
למחרת למדתי להכין מנה מופלאה של עוף מוקפץ עם מלפפונים וגם חציל ברוטב סצ'ואן. ביקשתי שיעור גם למחרת. הצוות בהוסטל לא ממש הבין מאיפה "נפלתי" עליהם. אף אחד מהאורחים שלהם לא השתתף ביותר משיעור אחד, כנראה. אבל הסכימו בסוף.
ביום השלישי הקפצנו כרוב עם חומץ, והכנו פרייד רייז מעולה, בלי טיפה אחת של רוטב סויה! מה שמיוחד למטבח הסצ'ואני, כך שמתי לב מהמנות שהכנו, הוא פלפל סצ'ואני, שטעמו אינו רגיל והוא מרדים את הלשון, רוטב צ'ילי שזה בעצם פלפל צ'ילי גרוס בצורת משחה שמנונית, והרבה הרבה שמן. כל המנות פשוט טבעו בשמן. אבל אל דאגה, כבר הרצתי בראש את הגרסאות השפויות יותר לכל העסק הזה.
בזמן שנשאר לנו בין שיעורי הבישול לרביצה המתמשכת, חרשנו את צ'נגדו לאורכה ולרוחבה עם המטרו המעולה. רחובות עתיקים משוחזרים, מרכזי קניות ענקיים, מקדשים, פארקים מקסימים ונעימים, מסעדות סיניות ומערביות, אוניברסיטה גדולה וירוקה, כל אלה רק חלק קטן מהכרך הענקי הזה.
אחרי חמישה ימים מפנקים בצ'נגדו נסענו לנהר יאנגדזה, אחד הנהרות הגדולים של סין. הרעיון היה להתחיל בוונדז'ו משם לשוט לוושן ולסיים בסכך שלושת הערוצים, הסכר הגדול בעולם. אלא שלטייל בסין באופן עצמאי וגם להצמד לאיזשהי תכנית זה.. איך להגיד? תמים. ברגע שעזבנו את צ'נגדו נעלמו השלטים באנגלית. אף אחד גם לא מדבר מילה אחת באנגלית. למזלנו הצטיידנו בפתקים בסינית מצוות ההוסטל בצ'נגדו. לקח לנו חצי יום להגיע לנמל המעבורות ועוד חצי יום כדי להבין שאין מעבורות היום. דילגנו על חלק מהנהר, נסענו באוטובוס. עד הערב חיפשנו מלון, אחרינו תור ארוך של ילדים, צוחקים ומתרגשים למראה הזרים עם התיקים שנקלעו לעיר שלהם. הם כמעט נכנסו איתנו לחדר. במלון ההתרגשות סביבנו נמשכת. הגיע צלם במיוחד כדי לצלם אותנו עם בעלת המלון! כאן העניינים כבר התחילו להסתדר.. אחד העובדים שדיבר אנגלית דאג לנו לכל האינפורמציה הדרושה כדי שנוכל לעלות למחרת על סירה אל הסכר.
נהר היאנגדז'ה
תמונה אחרונה עם הכובע. נשאר בנהר..
הסירה שטה במהירות עצומה, בין נופי הגבעות הירוקות שכל כך אופייניות לסין. הפסגות נוגעות בערפל, מדי פעם איזו פאגודה אדומה. מהר מאוד מצאנו את עצמנו במרכז המבקרים של סכר שלושת הערוצים הענק.
מכאן המשכנו לתחנת הרכבת של ייצ'אנג. נסיעת ליילה לגונגדז'או. למעשה, אנחנו נפרדים היום מסין. מחר כבר נהיה במקאו, אי פורטוגלי במזרח הרחוק.
פינגבאק: עוף במלפפונים -דנה שפית פרטית